<h1>ראב"ן סימן קפ"ז</h1>
<h2>דף נ.</h2>
אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים לפי שאינו מן המובחר, ומ"ש מברכין בפה"ג קאמר, וה"מ ביינות שלהם דהוו דרו על חד תלתא מיא אבל יין שלנו עדיף ומובחר, ותו דאמר ר' זירא א"ר אבהו ואמרי לה במתניתא תנא (ד') [י'] דברים נאמרו בכוס של ברכה וחד מינייהו חי אלמא לא סבירא להו דמודין חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה וקסבר כחכמים. ואמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא הדחה שטיפה חי ומלא, וי"מ חי בכוס עצמו שאינו שבור דשבירה זו היא מיתתו. פר"ח חי צריך. שיהא חי בכוס עד על הארץ משום (דאיכא) דבשאינו מזוג איכא שבחא דארעא (ובמוזגו) [שהיין חזק], וכד מטי לברכת הגפן נותן בו מים משום דלא חזי בלא מים וזהו מודין חכמים וכולי. ואמר ר' יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר מלא ברכת יי' ים ודרום ירשה ולא עוד אלא שזוכה ונוחל העולם הזה והעולם הבא.
<h2>דף נ:</h2>
שכח והכניס אוכלים לתוך פיו בלא ברכה תני חדא בולען ותניא אידך מסלקן לצד אחר ותניא פולטן לא קשיא הא דתניא בולען במשקין והא דתניא מסלקן באוכלין דמאיסי והא דתניא פולטן [במידי] דלא מאיסי ומשום ימלא פי תהילתך צריך לפולטן ויברך והדר אכיל. ואם שכח וגמר אכילה בלא ברכה לא יברך למחר דכיון דנראה ונדחה שוב אינו חוזר ונראה.
